התושבים ביישוב נווה זיו בגליל המערבי חווים בימים האלה מיני היסטוריה. לראשונה מאז הקמתו בשנת 1998 כיישוב חילוני נבנה בימים אלו בפאתי היישוב מקווה נשים חדש ומפואר.
מדובר בשיאו של תהליך שהחל ביוזמה של מספר תושבים שביקשו שבמקום יוקם מקווה עבור נשים המעוניינות לקיים את מצוות הטבילה החודשית. גם הם לא האמינו שהחלום שלהם יקרום עור וגידים בסופו של דבר. לאחר שיח פנים יישובי הגיע הדבר להצבעה – ובאופן מפתיע רובם המוחלט של התושבים תמך – ותהליך הבניה יצא לדרך.
מי שמסייע ומוביל שם את המהלך הם אנשי המרכז הארצי לטהרת המשפחה. העמותה אחראית על בנייתם של כ-80% מהמקוואות שנבנו לאורך השנים ברחבי הארץ כשהדגש המרכזי בבנייה ובעיצוב הוא על חווית הטבילה של האישה.
עוד ועוד יישובים ושכונות המזוהות כחילוניות יוצרות קשר עם העמותה שרותמת לשם כך את הרשויות המקומיות והאזוריות. בבעלות הארגון חברת בנייה שהיא זו שמבצעת את הבנייה או השיפוץ בפועל כשמדובר במקוואות ברמה הגבוהה ביותר עם נראות של ספא ומלון המעוצבים לאחר שיח של אדריכליות ומעצבות העמותה עם נשות היישוב.
תרומה לבניית מקווה היא החובה והזכות של כולנו. לחצו כאן לתרומה>>>
גם בפוריה עילית, יישוב שעד לפני מספר שנים לא היה בו כלל בית כנסת, איש לא היה מעלה בדעתו שמקווה חדש ייחנך ביישוב. רובן המוחלט של המשפחות ביישוב רחוק מהדת ובמקום אף מתגוררת קבוצה גדולה של נוצרים המכונים "יהודים משיחיים".
התארגנות שקטה של מספר מצומצם של משפחות שפנתה לעמותת טהרת המשפחה הובילה בסופו של דבר לחנוכת מקווה מפואר ביישוב לפני כשנתיים. "הסיפור בפוריה הוא מדהים, במשך שנים היתה שם התנגדות עזה לבניית מקווה - והיום אנחנו מדברים כבר על עשרות טבילות בחודש", מתאר מנכ"ל המרכז הארצי לטהרת המשפחה עקיבא ויינר.
.jpeg)
בנוסף, ביישובים רבים היה קיים מקווה, אך עקב מצב תחזוקתי ותברואתי קשה- נשים פשוט נמנעו מלהגיע ולא קיימו את מצוות הטבילה החודשית. "במשך שנים המקווה ביישוב לא היה פעיל", מספרת אורית בן רוחי מהמושב רמת רזיאל שבמועצה האזורית מטה יהודה, "כאשר אישה ביקשה לטבול היה צורך שתודיע שבוע מראש והבלנית היתה מגיעה למקום ומנקה. המקווה הקרוב ביותר היה במרחק של חצי שעה הליכה- מה שהיה הופך את הטבילה בליל שבת כמעט לבלתי אפשרית."
בכל מקום בו נחנך מקווה חדש- מספר הטבילות והנשים המגיעות לטבול מזנק באופן מיידי. "אנחנו פשוט נפעמים כל פעם מחדש מהנתונים והסיפורים של הבלניות לאחר שנחנך או שופץ המקווה" מספר ויינר. "לדוגמא באחד המקוואות החדשים שחנכנו לאחרונה זינק מספר הנשים שפוקדות את המקום - לפני השיפוץ הגיעו בממוצע 6 נשים לטבול מדי חודש, וכיום מדי ערב מדובר על כ-17 טבילות."
מדובר על נשים שלראשונה בחייהן החליטו לקיים את מצוות הטבילה באופן קבוע או נשים שלאחר חוויות לא נעימות של טבילה בתנאים ירודים פשוט הפסיקו לטבול וכעת חוזרות ומגיעות מדי חודש. "לנשים יש חוויות שליליות מטבילות במקומות אחרים בעבר", מספרת שרה פינין המשמשת כיום כבלנית במקווה החדש בפוריה עילית על השינוי, "אבל נשים מדברות וזה עבר מפה לאוזן וחברה מביאה חברה ויש חוויה מאד טובה. המקווה נבנה במקום צדדי וסגור אז יש פרטיות לכל אחת. יש לא מעט נשים צעירות שהגיעו וניסו פעם ראשונה והיתה להן חוויה מיוחדת והן ממשיכות להגיע באופן קבוע. התחלתי מכלום והגעתי ל50 טבילות בחודש."
.jpeg)
בנוסף, גם כלות שלא חשבו לרגע שיקיימו את המצווה באופן קבוע- לאחר הטבילה הראשונה לפני החתונה והביקור במקווה החליטו שהן לא יוותרו על החוויה. "השבוע הגיעה כלה שגדלה ביישוב ופשוט לא האמינה למה שראתה. היא יצאה מוקסמת", אומרת בן רוחי.
ל' היא עוד דוגמא אחת מני רבות לכך- "בנישואים קודמים הייתי נשואה מספר שנים ולא טבלתי, לא ממש התחברתי למצווה. לקראת החתונה השנייה שלי חיפשתי מקווה לערב החתונה וחברה סיפרה לי על המקווה החדש, רציתי לסגור במקום אחר, אבל החברה התעקשה שזה מקווה שהוא כמו ספא ואני אהנה בו. באנו כל המשפחה ופשוט היינו כמה דקות בהלם מוחלט מהאסתטיקה והיופי. המקום מאד יפה נקי ומטופח וזה עושה חשק ללכת לטבול. אפילו בקורונה שהרבה נשים פחדו ללכת לטבול, הלכתי."
תרומה לבניית מקווה היא החובה והזכות של כולנו. לחצו כאן לתרומה>>>
בן רוחי רואה את השינוי מדי ערב- "הן באות יותר ובאות בכיף, מגיעות לפה עכשיו גם מיישובים אחרים- ביניהן גם כאלו שלפני לא היו טובלות כלל או שהיו טובלות במעיינות בגלל התנאים והתחושה הלא נעימה במקווה." גם בכפר סבא נחנך לאחרונה באחת השכונות החילוניות מקווה נשים מפואר- מהיפים והגדולים בארץ. זאת לאחר שלמקווה הישן כבר הוצא צו הריסה בעקבות מצב תחזוקתי ובטיחותי בלתי אפשרי.
"בחורה צעירה, עורכת דין, הגיעה אחרי המלצות שקיבלה והחליטה אחרי שנים לחזור ולקיים את מצוות הטבילה, לפני כן- היא פשוט לא היתה מסוגלת", מספרת אחת הבלניות במקווה החדש.
גם בשכונות בערים השונות הקמת מקווה היא לא דבר מובן מאליו. כ-3000 משפחות מתגוררות ברובע עמק יזרעאל בעפולה- שכונה חילונית בבסיסה. לאחר מאבק לא פשוט גם שם נחנך לאחרונה מקווה מפואר וחדש. ד' היא אחת הנשים שמגיעות כעת באופן קבוע- . "זאת הרגשה אחרת", היא מתארת, "כיף לבוא לשם. מאד מפואר. קטן ואינטימי. כולן מדברות על זה שנעים להגיע.".
ויינר מספר שלא מדובר רק במקרים בודדים. "אנחנו מדברים על תופעה רחבה של התעוררות שצומחת מהשטח. יישובים שהמושג "מקווה" היה עבורם מושג מעולמות רחוקים – מבקשים היום מאיתנו לסייע להם בבניית מקווה חדש או לקדם שיפוץ רחב של המקווה הישן."
עלות בניית מקווה בישראל כיום עומדת על לפחות 2 מיליון שקלים. עלות שיפוץ מקווה הינה בין 500000 ל600000 ₪. מדינת ישראל באמצעות משרד הדתות מקציבה בבניית מקווה סכום של כ - מליון שח ובשיפוץ באזור ה-150000 שח בלבד. לרוב גם המועצה המקומית מממנת עוד חלק מהסכום וישנן לא מעט מקומות, בפרט כשמדובר בשיפוץ, שאין תקציב בכלל, כך שעדיין המימון העיקרי צריך להגיע ממקור אחר. כאן נכנס לסיפור- המרכז הארצי לטהרת המשפחה.
"היישובים והתושבים פונים אלינו ואנחנו מנהלים את התהליך כולו מול משרד הדתות והרשות המקומית ואנו נושאים בעלויות של הסכום החסר- מדובר על למעלה מ50% מהעלות, כלומר מאות אלפי שקלים לכל מקווה ואף לעיתים למעלה מכך. הכל מגיע מתרומות שהארגון אוסף בארץ ובעולם", מסביר ויינר ומוסיף כי "בכל שבוע מגיעות בקשות מנשים, יישובים וגורמים שונים המבקשים סיוע בבנייה או שיפוץ של מקווה- כאשר כבר כעת ישנם 25 מקוואות שעלינו לקדם את בנייתם באופן מיידי- וברגע שייאסף הסכום הנדרש יואץ תהליך הבניה ככל שנוכל".
לאור המצב והדרישה מהשטח והצורך במקוואות- החלה העמותה בימים אלה בקמפיין מיוחד לגיוס תרומות עבור בנייה ושיפוץ של מקוואות נוספים בכל רחבי הארץ.
תרומה לבניית מקווה היא החובה והזכות של כולנו. לחצו כאן לתרומה>>>
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
